דלקת מעי כיבית - קוליטיס

דלקת מעי כיבית - קוליטיס

קוליטיס הינה קיצור ל"אולצרטיב קוליטיס", דלקת מעי כיבית וגם ביטוי נפוץ באוכלוסייה לאנשים עם בעיית מעי, המכנים את מצבם קוליטיס.

כאמור מדובר במחלת מעי דלקתית, התוקפת באופן סלקטיבי את המעי הגס, ומתאפיינת בהופעת דלקת וכיבים שטחיים בדופן הפנימית של המעי. המחלה יכולה כאמור להיות מוגבלת לאיזור הרקטום ( פרוקטיטיס ) , לערבה באופן המשכי מפי הטבעת אזורים שונים או לפגוע בכל המעי הגס " פאנ -קוליטיס".

כנראה שמדובר במחלה של המערכת החיסונית ולכן נוצרת דלקת (בהבדל מדלקת הנגרמת כתוצאה למשל מזיהום). עדיין לא ברור הגורם למחלה אך יש עדות משכנעת לרקע הן גנטי והן סביבתי.

המחלה פוגעת בדרך כלל בצעירים למרות שיש שיא התפרצות גם בעשור השישי-שביעי  לחיים.


סימפטומים:

התלונות השכיחות הינן שלשול דמי וכאבי בטן, בהתקף תופיע ירידת תיאבון ומשקל, ובהתלקחות גם חום ואנמיה.


אבחון קוליטיס:

האבחנה נעשית ע"י בדיקת המעי הגס לכל אורכו-קולונוסקופיה. מקובל ליטול דגימות מחלקי מעי שונים כדי להבדיל בין האזור החולה לאזור הבריא וכדי לעמוד על חומרת המחלה באזור המודלק.

לאחרונה הוכנסו לשימוש נוגדנים ספציפיים למחלת מעי דלקתית  שהינם חלבונים הנוצרים בתגובה לגירוי מסוים והבולטים ביניהם קרויים ANCA ASCA.


דלקת מעי הכיבית - קוליטיס -  הטיפול במחלה:

הטיפול המקובל הוא סימפטומטי באמצעות נוגדי דלקת מסוג 5 ASA (חומצה אמינו סאליצילית 5), וכן קורטיקו -סטרואידים לתקופות קצרות.

כמו כן, משמשות לטיפול תחזוקה ומניעה תרופות המסדירות את מערכת החיסון כגון אזטיופירין ( אימורן , אזופי ) ו6 מרקפטופורין ( פורינטול ).

לאחרונה הוכנסו לשימוש תרופות ביולוגיות דוגמתהתרופה האנטי דלקתית, אנטי TNF, המקובלת לשימוש במחלות ראומטיות ובמחלת קרוהן - גם בחולי קוליטיס.

חולים מסוימים מגיבים לטיפול באנטיביוטיקה ( פלג'יל ). במקרים מסוימים נעשה שימוש בתרופות נוספות כגון הפרין וציקלוספורין .

הטיפול הכירורגי בקוליטיס כיבית הוא ניתוח לכריתת המעי הגס כולו, אשר לאחריו נשאר המטופל עם כיס פנימי הבנוי מרקמת המעי הדק וקרוי " פאוץ '", או עם סטומה - יציאה דרך קיר הבטן אל שקית חיצונית ישירות מקצה המעי הדק.

יש לציין כי שכיחות גידולי המעי הגס עולה בסובלים מדלקת מעי כיבית ולכן מקובל לבצע בדיקת קולונוסקופיה בחולים אלה בתדירות גבוהה מזו המבוצעת באוכלוסייה הרגילה.

מרבית החולים יציבים לאורך שנים רבות תחת טיפול מינימלי, ובאוכלוסייה זו , חשוב מאד להקפיד על מעקב מסודר.


ליצירת קשר עם פרופ' אורן אנא לחצו כאן 

לחזרה לדף הבית לחצו כאן 

  

צור קשר