צליאק: לא רק אצל ילדים

צליאק: לא רק אצל ילדים  

צליאק הינה מחלה דלקתית כרונית, על רקע המכונה "אוטואימוני" (הגוף יוצר נוגדנים כנגד מרכיביו הוא), הפוגעת בעיקר במעי הדק. המחלה נקראה בעבר "כרסת" כי היא התאפיינה בנפיחות ותפיחות הבטן.

בעבר חשבו כי מדובר במחלת ילדים אך למעשה המחלה יכולה להתפרץ בכל גיל. לאחרונה הסתבר כי היא שכיחה יחסית במבוגרים (חולה אחד על כל 100-200 בני אדם).

התקפי המחלה מופיעים עם צריכת דגנים (חיטה, שעורה, שיפון ושבולת שועל).

בעבר חשבו כי הגלוטן שבקמח אחראי למחלה. הגלוטן הינו תערובת של מספר חלבונים והוא דביק ולכן שמו גלוטן ( Glue = דבק). אורז ותירס אינם מכילים גלוטן. היום ההערכה היא שחלבון מסוים בגלוטן, הנקרא גליאדין, הוא הגורם. נמצאו עד כה 2 פפטידים (חלים מן החלבון) המשפעלים את המערכת החיסונית וגורמים למחלה.


המחלה נחשבת לבעלת מאפיין גנטי, כלומר שכיחותה באנשים שקרוביהם לקו במחלה היא גבוהה מבכלל האוכלוסייה, אך יתכן כי גם גורמים סביבתיים תורמים למחלה. לא ברור מדוע המחלה מופיעה במקרים מסוימים בגיל הילדות ובמקרים אחרים בגיל מבוגר.


צליאק תסמינים:

מבחינה קלינית, מדובר בקשת של תסמינים, החל מהפרעת גדילה בילד, דרך חולשה, כאבי בטן, ירידת משקל, אנמיה מחוסר ברזל ועד הפרעה באנזימי כבד. ישנם חולים שלא יסבלו כלל (ומן הסתם יאובחנו בשלב מאוחר) ואחרים שיסבלו רק מאחד התסמינים או משילוב של מספר תסמינים.

מחלת צליאק מופיעה במתאם עם מחלות אוטואימוניות נוספות כגון סכרת, דלקת אימונית של בלוטת התריס (תירואיד), יותרת הכליה או הפאראתיירואיד (בלוטת מצד-התריס). קיימת גם שכיחות נמוכה של מחלות ממאירות נלוות, בעיקר לימפומה (סרטן בלוטות הלימפה).

אצל נשים חולות צליאק שאינן מטופלות, תתכן הפרעה בפוריות או הפרעות קרישה, שעלולה לגרום להפלות חוזרות ונשנות במהלך הריון.


אבחון צליאק:

האבחנה מתבצעת כיום ע"י בדיקת דם פשוטה. ניתן לאבחן נוגדנים כנגד הגליאדין (מרכיב של הגלוטן), או של חלבונים נוספים הקשורים במנגנון המחלה: חלבון המצוי ברירית המעי הדק ונקרא אנדומיזיום , או אנזים הנקרא טרנסגלוטאמינז רקמתי.

האנזים טרנסגלוטאמינאז הרקמתי משנה את מבנה הגליאדין וחושף אותו לתאי הדלקת

ברגע שהנוגדנים חיוביים יש לבסס את האבחנה בעזרת ביופסיית מעי דק המבוצעת במהלך סריקת ושט, קיבה ותריסריון-גסטרוסקופיה (מחדירים סיב אופטי שבקצהו מצלמה לושט , משם לקיבה ובהמשך לתריסריון ולמעי הדק). כל עוד המעי הדק התקין, הפתולוג יראה על דופן הרירית של המעי בליטות שנועדו להגדיל את שטח הספיגה (הקרויות סיסים). בחולי צליאק ניתן להבחין בהשטחת הרירית והעלמות הסיסים, ובנוסף נבחין בתסנין (חומר שמסתנן לתוך תא או רקמה באופן לא תקין) של תאי דלקת במקומות מסוימים במעי הדק, בהם הם אינם אמורים להיות.


הטיפול בצליאק:

הטיפול המומלץ והיעיל הוא דיאטה דלת גלוטן לכל החיים. הקפדה על דיאטה גורמת לרפוי הרירית ולהפוגה בכל התסמינים. בארץ קיימת עמותה הדואגת לחולי צליאק ועם השנים עולה מספר חנויות המזון והמסעדות הנרתמות לנושא תוך התייחסות לסובלים מהמחלה.


ליצירת קשר עם פרופ' אורן אנא לחצו כאן 

לחזרה לדף הבית לחצו כאן   


צור קשר