כאב בטן עליונה - ריפלוקס
הבטן מחולקת לשלושה אזורים עיקריים: הבטן עליונה, הבטן אמצעית והבטן התחתונה, כל אחד מהאזורים הללו מחולק אף הוא, הפעם לאורך לאזור מרכזי ולשני אזורים צדיים, הימני והשמאלי. מיקום הכאב בבטן (בחלקה העליון או התחתון, בצידה הימני של הבטן או בשמאל) יצביע על איבר תוך בטני אשר מיוצג באזור זה. למשל, כאב אשר מקורו בכיב קיבה (אולקוס) לרוב, יהיה ממוקם בבטן המרכזית העליונה ואילו כאב הנובע מבעיה בכיס המרה - יורגש בבטן הימנית העליונה. אופיו של הכאב (עמום או עוויתי / חד, קצר או ממושך), מיקומו המדויק והתזמון שלו (למשל, לאחר אכילת מזון מטוגן) משתנים בהתאם לסיבה להופעתו ולהתפתחות המחלה ויכולים ללמד על האיבר אשר עשוי להוות את המקור לכאב.
למרות שפעמים רבות, לאחר בדיקת רופא מסתבר כי הכאב מעיד על בעיה פשוטה, לא מסוכנת וניתנת לפתרון בקלות יחסית, עדיין, עדיף לשלול מצבים אשר דורשים התערבות רפואית מידית, מאשר לזלזל ולהחמיר מצב אותו היה ניתן למנוע בגילוי מוקדם.
באופן כללי ניתן להכליל ולומר, לטעון כי כאב בטן עליונה עלול להופיע בשל פגיעה, אי תפקוד או מחלה של אחד מהאיברים הממוקמים באזור (כמו הוושט, קיבה, לבלב, כיס מרה, כבד או תריסריון).
כאשר יורדים לרזולוציות נמוכות יותר, ניתן לראות כי קיימים מספר גורמי סיכון בולטים לכאבים בבטן העליונה. הם עלולים, למשל, להיגרם עקב כיבים פפטיים הממוקמים בתריסריון או בקיבה וגורמים להופעת כאב בטן העליונה, כמו גם לתופעות נוספות כבחילות והקאות. מחלות קיבה או בעיה בכיס המרה אף הן נחשבות לגורם נפוץ לכאב בבטן העליונה, כך, שלמשל, היווצרות אבנים בכיס המרה המחמירה לדלקת, עשויה אף היא לגרום להופעת הכאב.
גם דלקת בלבלב, אשר עשויה להיות תוצר של האבנים בכיס המרה, מאופיינת בכאב עז בבטן העליונה, בשילוב כאבי גב. כמובן שניתן למנות במחוללי הכאב גם את הגידולים הסרטניים, אשר עלולים להפעיל לחץ על הרקמות הסמוכות ולגרום לכאבי בטן, אולם, מצבים כמו ריפלוקס הינם שכיחים יותר, כך שהבדיקות וחיפוש מקור הכאב תמיד יתחילו בשלילת הגורמים הנפוצים יותר.
ריפלוקס הינו מצב כרוני של מערכת העיכול, בו חומצת הקיבה או תוכנה של הקיבה עולים למעלה אל כיוון הוושט. מעברו של תוכן הקיבה החומצי גורם להופעת תסמינים שונים, אשר האופייני שבהם הוא צרבת. למרות שאצל מרבית החולים במצב זה סימני הריפלוקס אינם נמצאים כל העת אלא מופיעים רק במצבים ספציפיים, כאשר המצב מתקבע ומשפיע על איכות חייו של האדם הסובל ממנו, ישנו צורך בטיפול רפואי (נוגדי חומצה ובמצבים החמורים יותר - פרוצדורה כירורגית, לרוב - פונדופליקציה על-שם Nissen). כך, שלכאורה, גם אם ריפלוקס נחשב למצב קל (לפחות יחסית למצבים תוך-בטניים אחרים), קיימת חשיבות רבה לטיפול בו, מכיוון שללא כל טיפול מתאים, החומצה עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לוושט (לדוגמה - דלקת בוושט - אזופגיטיס).
פירוש המילה רפלוקס הינו "היפוך זרימה", חומצות הקיבה אמורות לזרום במורד מערכת העיכול מהקיבה למעי הדק, אך במקרים רבים עולות במעלה הקיבה לכוון צינור הושט ואז גורמות למספר תלונות, כגון צרבת, שיעול יבש ולעתים כאב בטן עליונה.
הבעיה בדרך כלל מלווה בבקע סרעפתי, מצב בו קיימת חולשה של המסתם המפריד בין הושט לקיבה ואז בוקעת הקיבה לתוך הושט והחומצות מגיעות לושט ביתר שאת.
האבחנה נעשית על סמך ההתרשמות מהתלונות. בדיקה חודרנית כגסטרוסקופיה (החדרת סיב אופטי שבקצהו מצלמה לושט ולקיבה) מבוצעת רק בנוכחות "סמני אזהרה": ירידת תיאבון ומשקל, הופעת אנמיה, המשך התלונות למרות טיפול תזונתי תרופתי יעיל, גיל מעל 50 או הופעת בעיות בליעה.
הטיפול מתבסס על שינוי תזונתי – מומלץ לאכול ארוחות תכופות וקלות כל 2-3 שעות, לא להישכב שעה לאחר האוכל, הפחתת קפאין אלכוהול ועישון, הימנעות מכל מאכל מטוגן, שמנוני, חריף או חמוץ.
בנוסף, קיימות שלל תרופות המפחיתות את חומציות הקיבה וניתנות לזמן מוגבל או לתקופות ממושכות.
חשוב מאוד להגיע לגסטרואנטרולוג לצורך אבחנה וטיפול.